נועדו לשמש כמגן נגד פגעים רעים. בתימן היו להם צורות שונות, אחת הצורות המקובלות היתה המשולש. החתן הצנעאני ענד בחתונתו סביב צווארו כרית משולשת ומקושטת המכילה חומרים שונים שעל פי האמונה מגינים עליו. אמצעים נוספים נפוצים היו נרתיק גלילי (כִתאב או חִרְז), עם קמיע או ללא קמיע בתוכו. תשומת לב הקדישו לילדים, שנחשבו פגיעים על ידי עין הרע וכן בכל טקסי המעבר. גם אתרי מגורים קיבלו הגנה על ידי הצבת צמחי בושם והקטרת סמים.