צנעא, 1916-ת"א, נפטר 3.8.2000. רב לקהילת יהודי תימן בתל אביב. למד בצעירותו לפני רבו המובהק ר' סעיד עזירי ובמקביל למד תקופה מסוימת לפני ר' יחיא קאפח. מקום תפילתו ובית מדרשו היה בבית הכנסת "אלאוסטא", מרכז אסכולת השאמי. פעל במחלוקת בין מתנגדי הקבלה ותומכיה בצנעא וממחברי ספר 'אמונת ה", שנכתב כתשובה לספר 'מלחמות השם' לר' יחיא קאפח. מגמת חיבוריו בנוסח הקריאה בתורה, בתפילה ובהלכה היא אישוש מנהגי השאמי: 'אמת ויציב' – פירוש לסידור התפילה 'כנסת הגדולה'; 'מגיד מראשית'; 'מסורת מדויקת'; 'ויצבור יוסף' ועוד.