מלאכה עתיקת יומין כמעט בלעדית ליהודים, שהיתה שם דבר בתימן. עד היום נוהגים לשבח עבודת צורפות טובה כ"עבודה יהודית". המלאכה עברה מאב לבן, לעתים קרובות בסודיות רבה. אחת הסיבות לבלעדיות היהודית היתה היחס השלילי של המוסלמים למלאכה במתכות יקרות. לעומת זאת נחשבה בעיני היהודים לעבודה מכובדת ונקייה, המאפשרת לעסוק במקביל בלימוד תורה. הצורפים היו כפופים לכללים נוקשים: כל פריט צריך להיות מוטבע בחותם, המציין את אחוז הכסף ואת שם האומן היוצר. בית המלאכה של הצורף נמצא בדרך כלל בקומת הקרקע של הבית הפרטי, שם בוצעו עבודות לפי הזמנה ועבודות מוכנות נמכרו אף בשוק.