מחשובי המנהיגים היהודים בתימן לאחר גלות מווזע. חי ופעל בצנעא 1749-1665. המומחה לשחיטה וטריפות בימיו. שימש כדיין בראשות ר' דוד חותר במינוי קבוע ב-1749-1735 וקודם לכן במינוי זמני. תלמיד הדיין ר' שלום צבטאני ורבו המובהק של נכדו מהרי"ץ ושל ר' דוד משרקי. חיבורי: 'פרי צדיק' – בדיקות הריאה והגהות לשו"ע יורה דעה, לקט פירושים ורעיונות ותוכחה לתיבור עקב הירידה הרוחנית לאחר גלות מווזע. נכתב ב-1740-1717. ההגהות לשו"ע נכתבו בשולי ס' שו"ע עם פירוש 'גור אריה' ב-1734. מטה לקבלה ושו"ע ולא הצטרף לר"י צעדי ולר' פנחס עראקי במאבקם לשימור המנהגים הקדומים. ב-1707 נכתב לכבודו ספר 'פרדס רימונים' הקבלי ושם הוא מכונה "גביר". מצבו הכלכלי היה טוב, והוא בנה את בית הכנסת על שמו ואף שם המשפחה על שמו.