צַאלִח אברהם בן צאלח צנעא, תקפ"ז-תרס"ה (1905-1827). דור רביעי למהרי"ץ. דיין בבית דינו של ר' שלמה קארה ומראשי בית הכנסת "בית צאלח". נהג בחסידות וכינויו היה "ירמיה הנביא". מפטירת ר' שלמה צאלח (תרס"ב/1902) ששימש אב"ד צנעא ודיין מומחה יחיד עד פטירתו.
