צעיפי משי, סאטן או כותנה, בדרך כלל יובאו מהוֹדו ומאיטליה. הצעיף העליון מאפיין את האשה תימנייה, מוסלמית ויהודייה, ובלעדיו לא תצא את ביתה, כשראשה וגופה מכוסים לצניעות. המוסלמיות בערים, או נשותיהם של אנשי הדת, התכסו בצעיף ארוך כאורך גופן, והיהודיות בצעיף שכיסה את פלג גופן העליון. שמות שונים לצעיפים: בצנעא – לחפה, ורדיה; בצפון – פוטה מחויה, שאש; בדרום – מקרמה (גם בחבאן), מצואן, עקדה, מטרח.