נולד בצנעא ב-1911. עלה ארצה ב-1944. נפטר ב-1988. התפרסם הודות למפעלו הגדול – ניקוד התלמוד הבבלי על פי מסורת יהודי תימן והבאת גרסאות שונות מן הנדפס, שהיו נהוגות בתימן. מקורותיו: קבלה בעל פה מרבותיו ר' יחיא קאפח, ר' יחיא אביץ', ר' שלום קֹורַח ור' רצ'ם צארום, וכתבי יד עתיקים. על מפעלו זה הוענק לו פרס הרב קוק בתשמ"ו. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].