עֶזְרָא אברהם אִבְּן

אברהם אבן עזרא מגדולי השירה העברית בימי הביניים בספרד ופרשן המקרא. חי בטודילה (ספרד) ונפטר בלונדון (1167-1092). איש אשכולות ובקי בחוכמות רבות: הלשון העברית, פרשנות המקרא, מתמטיקה, פילוסופיה ואסטרונומיה, וכתב ספרים בנושאים אלה. כתב שירי קודש ושירי חול רבים. כמה משירי החול שלו כתובים בנימת ההומור. רבים משירי הקודש נקלטו במחזורי התפילה. רבים מפיוטיו ומשיריו נקלטו בתכלאל ובדיואן התימניים. שירתו השפיעה על משוררי תימן, כגון אברהם בן חלפון וזכריה אלצ'אהרי. בקרב יהודי תימן נשמרו אגדות עממיות רבות עליו. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].