יין שרף מופק בתהליך של עיבוי אדים מצימוקים או מכל פרי מתוק ומפסולת היין. המשקה החריף היחיד שייצרו יהודי תימן והרבו לשתותו בימי שבת ומועד ובשמחות השונות ואף בימי אבל. רבים מבתי האב ייצרוהו בעצמם. היה נמכר בחשאי למוסלמים שדתם אסרה עליהם שתייתו, דבר שגרר לעתים קרובות פעולות עונשין מטעם השלטונות. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].