סִנְוַאנִי, חיים בן יחיא
מגדולי החכמים והמקובלים בדרום תימן. שרעב 1897 – יהוד 1979. מוצא משפחתו ביַרִים. הוסמך לדיינות טרם מלאו לו 20 שנה. הרב הראשי והדמות המרכזית ברחבי דרום תימן בעשרות השנים שלפני עליית על כנפי נשרים, והיה רבו של ר’ מרדכי שרעבי. הסמיך עשרות שוחטים, רבנים ודיינים. לאחר עלייתו לארץ, עם הקמת המדינה, בתיישב ביהוד ועסק בלימוד תורה וקבלה בסרבו לקבל מינוי רשמי כרב. פרסם ספרים בעיקר בתחום הקבלה.