נולד בליטא ב-1822 ונפטר בירושלים ב-1885. משכיל וחוקר. עלה ארצה עם הוריו ב-1835 לצפת ולאחר שנה השתקע בירושלים, שם התפרנס כמלמד וכפקיד בעדת הפרושים. ב-1858 יצא מטעמם כשד"ר לארצות המזרח. שהה בתימן בשנת 1859 כשמונה חודשים, בעיקר בעדן, בצנעא ובקהילות היהודיות הרמה המרכזית. העלה באופן מפורט, מושכל ואוהד ביותר את רשמיו העמוקים ממפגשיו עם יהודי תימן בס' 'אבן ספיר'. לספר זה נודעה השפעה עצומה על יצירת הקשר בין יהודי תימן לבין יהודי אירופה, לפי שהוא הראשון שהביא לעולם הרחב את דבר קיומה של קהילה יהודית עתיקה ושורשית בדרום-מערב ערב. הביא עמו כתבי יד רבים וכך נודעה יהדות תימן כמשמרת מקורות יהודיים עתיקים חשובים. שמר על קשריו עם יהודי תימן גם לאחר שובו לירושלים, בעיקר בפרשת משיח השקר שֻׁכְּר כֻּחַיְל השני בכותבו את 'אגרת תימן השנית', כדי להוקיע את שקריותו. הוציא לאור את מדרש 'חמדת ימים' לר' שלום שבזי. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].