רב מגדולי החכמים והמקובלים בדרום תימן. שרעב 1897 – יהוד 1979. הוסמך לדיינות טרם מלאו לו 20 שנה. הרב הראשי והדמות המרכזית ברחבי דרום תימן בעשרות השנים שלפני עליית על כנפי נשרים, והיה רבו של ר' מרדכי שרעבי. הסמיך עשרות שוחטים, רבנים ודיינים. לאחר עלייתו לארץ, עם הקמת המדינה, התיישב ביהוד ועסק בלימוד תורה וקבלה בסרבו לקבל מינוי רשמי כרב. פרסם ספרים בעיקר בתחום הקבלה. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].