מַיְמוֹן דוד

אלוף. נולד בראשון לציון ב-1929 להוריו שעלו מצפון תימן ב-1909. נפטר ב-14.5.2010. למד ב"חדר" ובתלמוד תורה כללי בעיר. בגיל 14 התחיל לעבוד. ב-1945 הצטרף ל"הגנה" וסיים קורס מ"כים לבני עדות המזרח שהגה דוד בן-גוריון. התגייס לצה"ל ושימש בתפקידים פיקודיים ומבצעיים שונים, כגון מרדפים אחרי המחבלים לאחר מלחמת ששת הימים, שהביאו לרגיעה בערבה. ב-1971 מונה למח"ט ברצועת עזה ובלם את הטרור בה. במלחמת יום הכיפורים מילא משימות מיוחדות באוגדת האלוף שרון, ולאחריה השלים לימודיו באוניברסיטת תל אביב (היסטוריה של המזרח התיכון). שימש מושל רצועת עזה וצפון סיני בדרגת תת-אלוף (1977-1974). בוגר המכללה לביטחון לאומי (1978). ראש מנהל הסגל (1982-1978). מפקד יחידת הקישור ללבנון במלחמת של"ג. שירת בדרגת אלוף (1982) כנשיא בית הדין הצבאי לערעורים (1987-1983). פרש מן השירות ב-1987 והתנדב לשמש נציג שירות בתי הסוהר. ב-1993 יצא לאור ספרו 'הטרור שנוצח'. היה חבר בוועדה שחקרה את פרשת ילדי תימן האבודים.