מַחְוִית

יישוב בתימן במרחק של כ-100 ק"מ מערבית לצנעא, על רמה בגובה 2,100 מ'. עיר גדולה יחסית. ליהודים שתי שכונות נפרדות, האחת בעיר עצמה – 50 משפחות, והשנייה בפרבר הסמוך צ'ובר אלמחוית – 40 משפחות. בשכונה שבעיר שני בתי כנסת ובשנייה – שלושה, כולם בנוסח שאמי. בראש הקהילה עמד האב"ד ר' יחיא יעיש ולידו ר' יוסף צ'וראני. היהודים עסקו בנפחות, בחייטות, בסנדלרות, בצורפות, במסחר ובבורסקאות. במקום צמחייה עשירה ובסביבת העיר היו מטעי קפה. פפאיה, בננות, אתרוגים, קאת ושירי בשמים מיוחדים – כאד'י ופִל. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].