במאות ה-12 עד ה-15 נתחברו בתימן כמה מילונים עבריים-ערביים למשנה ולמשנה תורה להרמב"ם, חלקם על פי סדר א"ב וחלקם על פי סדר הטקסט – אַלְפַאט'. השפעה גדולה על המילונאות התימנית נודעה למילון 'אלמרשד אלכאפי' לר' תנחום הירושלמי שחי במצרים במאה ה-14, שנשתמר בעותקים רבים בתימן. המילון הנפוץ ביותר, ששימש את הלומדים את ספרות חז"ל וההלכה בתימן, היה לר' דוד בן ישע הלוי (יצא לאור על ידי ר"ש גמליאל). חלק גדול מן המלים המתפרשות הן שמות עצם נדירים מן הריאליה בתקופת חז"ל, לעתים קרובות מלשונות זרות, המופיעים במשנה. במאתיים השנים האחרונות נפוץ בין הלומדים בצנעא מילון עברי-ערבי עממי (יצא לאור על ידי י' טובי בס' הזיכרון ליצחק שבטיאל, רמת גן 1992). [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].