גדול פרשני המשנה והתלמוד בתימן. מחוז רדאע, בערך 1635-1560. שמו המלא: זכריה בן שלום החלפוני. חי באזור המשרק (מזרח) ומכאן כינויו. יוחנן – על שם תפילתו לאל שיחונן אותו בבנים. שמו נודע לאחרונה בעקבות זיהוי כתב למשנה ושתי מסכתות וחצי גם לתלמוד – יומא, סוכה וראש השנה עד דף יח), מסכת סופרים, ספר שופטים מתוך 'היד החזקה' להרמב"ם, שירים, קובץ הלכות ועוד (הכרך הראשון, מבוא מקיף ומסכתות ברכות ופסחים, ראה אור במהדורת מ' גברא, בני ברק). נראה שהחיבור כלל מסכתות נוספות. רובו נכתב בשנים 1635-1606. פוסק הלכה בסדר זה: הרמב"ם, הטור, הרא"ש, הרי"ף, אך ניכר כי בשלהי החיבור התוודע ל'שולחן ערוך' והרבה להביא ממנו. ממעט להביא מחכמי תימן ומדברי המקובלים. משמר נוסחאות מדויקות במשנה ובתלמוד. גדולי תימן הכירו את חיבורו: ר"י ונה עוד בחייו, ר"י בשירי כתב הגהות בשולי חיבורו ומהרי"ץ מביא ממנו שלוש פעמים. מאז לא הזכירו שום מחבר תימני. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].