נולד בצנעא ב-1915, ונפטר בתל אביב ב-2002. עלה ארצה ב-1935, לאחר נדודים עם אביו ברחבי תימן, עדן וחבש ולימודים ב"חדר" ובבית ספר אנגלי-יהודי. אוטודידקט בעל השכלה כללית רחבה. ממייסדי קיבוץ רביבים. עד 1945 היה פועל בפרדסים ובבניין. עם שובו לצורפות, מקצועו המקורי, המציא 14 דגמים ובהם "ארון הקודש". ספריו: 'המשיח מתימן'(1977); 'החטופה' (1980); 'משא ישראל' (1980); 'אורות הגאולה' (1981); 'מסעות ר' משה (מדינה) ובניו' (1995). ממייסדי אפיקים ופרסם סיפורים, מסות מחקר ושירים בקבצים ובכתבי עת שונים: "דבר", "דבר לילדים", "חוגים", שלוחות, "לפיד", "המסילה" ועוד.