מרק תימני – כולם מתובלים בחואיג'. מרק בשר (או עוף): נתחי בקר (מֵחלקים המכילים רקמות שומן) מבושלים בכמות מים מתאימה ובתוספת ירקות (תפוחי אדמה, בצל קישואים וכיו"ב) המוסיפים באמצע תהליך הבישול. מקובל כמאכל יום-יומי מרכזי בתימן. מַרַק בַּיְת אַלְעִרִס: מרק בשר מועשר בכמות מרובה של בשר בקר מובחר. מוגש כמאכל מכובד בשמחות ומכאן כינויו. מַרַק דֻבֵּא (דלעת): מרק ללא בשר, מבושל על בסיס דלעת בתוספת ירקות ומעט שומן. מקובל בעיקר בבתי עניים שידם אינה משגת לקנות בשר. מַרַק כִּרְשֵהּ: קיבת פרה בתוספת ירקות. יש המכינים את הכרשה כתבשיל צלי מאודה מתובל בחוואיג'. מַרַק רֻכְּבֵּהּ: ברך פרה. יש המייחסים לו סגולה לחיזוק הברכיים. מַרַק כֻּרְעִי: רגל בקר בתוספת בצל ושום. מקובל להגישו חם בשל תכונתו להיקרש מהר. מַרַק מַעְלוּטַהּ (חלוט): מרק מבשר בקר או עוף מעובה בבלילת קמח המוספת לקראת סוף הבישול. מקובל בעיקר בכפרים. מַרַק אַכְּוַע: שבר זנב בקר בתוספת עשבי תיבול. מתבשל משך כל הלילה. מַרַק קִיד: איבר שור. מקובל בעיקר כמאכל למעוטי יכולת. יש המבשלים אותו כצלי ברוטב. מַרַק בִּז: עטין פרה. יש המבשלים אותו כצלי ברוטב. מַרַק פַאצוּלְיַהּ: שעועית לבנה יבשה בתוספת רסק עגבניות ובצל מטוגן ומועשר בבשר בקר ועצמות. מאכל זה השתרש בין יוצאי תימן בארץ בהשפעת המטבח הספרדי. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].