הלבוש התימני היה אחד מסימני הזהות, שהעידו לא רק על המוצא הגיאוגרפי האזורי ועל המצב הכלכלי, אלא אף על המעמד המשפחתי, קבוצת הגיל וההשתייכות האתנית. במקומות שהיו בהם קהילות יהודיות גדולות, כגון צנעא, היו מערכות לבוש שונות ליהודים ולמוסלמים, ואילו באזורים הכפריים היו הבדלים מועטים (האוכלוסייה ברובה, המוסלמית והיהודית, היתה כפרית). לבוש האשה כולל שלושה מרכיבים עיקריים, הנבדלים בסגנונם מאזור לאזור: [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].