כִּנֶרֶת

מושבה הסמוכה לאגם הכנרת. ב-1912 הגיעו אליה, לאחר שהייה קצרה בחדרה, עשר משפחות תימניות שעלו ארצה בעקבות שליחות יבנאלי. ובראשם דוד צעירי. לאחר 18 שנות סבל, קורבנות ומאבק עיקש בטבעו הקשה של עמק הירדן ובהתנכרות של חברי קבוצת כנרת האחרים ושל המוסדות המיישבים מטעם ההנהלה הציונית, אולצו לעבור ממקומם ב-1930 בטענה שאינם מתאימים מבחינה חברתית ותרבותית, והם בחרו להתיישב בכפר מרמורק, לימים שכונה ברחובות. הפרשה המזעזעת תוארה בכלי ביטוי שונים: 'עלי תימן' של שושנה בלובשטיין; בסרט 'דקל שפל צמרת' של איילת הלר (ת"א 1990); בספר 'ההיית או חלמתי חלום?' של יהודה ניני (תל אביב 1996) ובמחזה 'יש לי כנרת', פרי עטו של חיים אידיסיס, שהוצג בתיאטרון באר שבע (1999). [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].