צמח חד-פסיגי שעליו שטוחים וארוכים. שימושו אינו נרחב מפאת ריחו החריף בפה. עליו נאכלים חיים או משמשים תבלין במרק והחִלבה. נזכר בדברי חז"ל בשמות שונים: כרתים, כרישה, כרשינין וקפלוס. מזוהה עם החציר במקרא. בראש השנה מברכים עליו: שייכרתו אויבינו ושונאינו. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].