כמי שהחזיקו בידיהם באופן בלעדי כמעט את המלאכות היד, עסקו היהודים גם במלאכה זו, בעיקר בייצור חרבות ונדניהן. כנפחים, עסקו גם בתיקון רובים ובייצור אבק שריפה ובמילויו תרמילים ריקים. על שם-מלאכה זה ידוע שם המשפחה היהודי מְבַּוְרִת, משלטון בַּארוּד (אבק שריפה). מצב זה יצר תלות מסוימת של הלוחמים המוסלמים ביהודים, בעיקר באזורי הפריפריה.