חָכָם בַאשִׁי
תוארו של ראש הקהילה באימפריה העות’מאנית מאז 1840. המינוי היה מטעם השלטון. ר’ סלימאן קארה, שהיה אב”ד צנעא, מונה לראשונה לתפקיד זה ב-1875, אך מאחר שלא ידע תורכית ולא הכיר את סדרי המשטר העות’מאניים מונה במקומו ר’ יצחק שאול, חכם ממוצא ספרדי שהובא מתורכיה. עם מותו של ר’ יצחק שאול שב ר”ס קארה לכהן בתפקיד ואחריו מונו אנשים אחרים, לא תמיד בעלי אישיות רבנית, בתואר “וכיל חכם באשי” (ממלא מקום חכם באשי). המשרה התבטלה מאליה עם יציאת התורכים מתימן בסוף מלחת העולם הראשונה.