מאורעות המצור והרעב ב-1905-1903. ראשיתו של המרד התימני בשלטון התֻרכי היתה בראשות האמאם מוחמד חמיד אלדין, ועם מותו – בראשות בנו האמאם יחיא אלמֻתַוַכְּל. במהלך השנים הללו צרו המורדים על העיר צנעא ובכללה השכונה היהודית שבה, דבר שמנע אספקת מזון לאוכלוסייה העירונית הגדולה. בנוסף לכך היו אלה שלוש שנות בצֹרת רצופות. מחירי המזון האמירו לשיאים שלא נודעו מעולם ומכאן שם המאורע, כלומר שחופן שעורים נמכר במחיר עצום. רוב בני הקהילה היהודית בעיר מצאו מותם ברעב, ורבים אחרים ברחו ממנה אל הכפרים על מנת להשיג מזון. המאורע המזעזע תואר בכרוניקות ובשירים רבים.