חוֹזֶה (מֻנַגְּ'ם), סעדיה בן יפת
רב, תלמיד חכם ופעיל ציבור. נולד במחוז תעז 1917 – ונפטר ברמת גן 1997. עלה ארצה לפני הקמת המדינה והשתקע ברמת גן. הוסמך לשחיטה ולרבנות על ידי חכמי שרעב וא"י וסייע בבניית בתי כנסת ומוסדות תורה. היה דמות ססגונית: חבר ה"הגנה", מנהל עבודה בעיריית רמת גן, מוהל ועורך חופות וקידושין בהתנדבות, קצין בהג"א ויקיר העיר רמת גן. חיבר את הספר על ר' שלום שבזי ויהודי שרעב. [מתוך "לקסיקון תימן 2024", הוצאת "אעלה בתמר"].