חִדְוְיֵה (חדויות) | אעלה בתמר

חִדְוְיֵה (חדויות)

נראה שמקורו בסוגת שיר ערבית – החדא, הקשורה אף היא לטקסי החתונה. נאמרת בשעת משיחת אצבעות החתן בחנה, לאחר שבע ברכות, כשמלווים את החתן לביתו. החדויות הפשוטות והקצרות פותחות במלים “אשירה לאהוב” או “אהוב מהר המור”.