חִנֶּה (כוֹפֶר לבן , חִינֶּה)

שיח גדול המגיע לגובה ששה מטרים. מפרחיו הפיקו בשמים וכן צבע אדום. היה זה תמרוק עתיק יומין, לצביעת שער הראש והזקן ולקישוט כפות הידיים והרגליים באמנות נפלאה. אופן ההכנה: קוטפים את העלים לפני הפריחה, טוחנים אותם, לשים את האבקה במים או במי ורדים ומעט יין. בעיסה שנתקבלה מרחו נשים מבוגרות את ידיהן ורגליהן, עטפו אותן בבד למשך שעות אחדות. לאחר כשעתיים התירו את העטיפות והסירו את החינה.

לאחר הרחצה במים נעשה העור צבוע וריחני. צביעת כפות ידיה ורגליה של הכלה בחינֶּה היתה חלק מטקסי החתונה. אחרונים דרשו על חנ"ה בראשי תיבות שלושה דברים שהאשה היהודיה חייבת לבעלה: (הפרשת חלה; (טהרת נידה ; והדלקה (של נרות שבת).