(בן משולם), נולד ב-1940 בתימן, עלה ב-1942. למד בראשון לציון אצל מארי זכריה דמארי, אביה של שושנה וסעדיה דמארי. מילדותו סבל משיתוק ילדים. רופאו, שהיה גם אמן, גילה את כשרונו לאמנות וסייע לו ללמוד ב"בצלאל ירושלים" (1961-1957). עם סיום לימודיו התגורר במושב משען כדי לצייר את המתיישבים התימנים. תערוכה ראשונה שלו הוצגה ב-1961 בתל אביב. ב-1961-1963 זכה בפרס מטעם "קרן תרבות אמריקה-ישראל" ובאותן שנים למד בלונדון ב"סנט מרטין סקול אנד ארט". זכה במלגה מ"קרן שמואל". תערוכות אחרות: ירושלים (1968); לונדון (1968); ניו יורק (1972, 1978); וושינגטון הבירה (1972). ב-1993 זכה בפרס הראשון מרעיית המושל קומו בתערוכה באולבני בירת מדינת ניו יורק, שהוצגה בשש ערים גדולות בארה"ב. מ-1971 חילק עתותיו בין ניו יורק לישראל.