דַּתִ’ינַה
יהודים במחוז זה גרו בכפרים אלה: אום פרע, אום קוליטה, דַוְבה, אום גִ’בלה (מספר קטן של משפחות) ומוד’יה – מרכז יהודי האזור ובו כ-30 משפחות ובית כנסת גדול אחד. מבחינה מדינית כפרים אלה שייכים היו לשטח השבט חסנה שהעניק חסות ליהודים. מדרום-מערב לאזור זה גרו היהודים בשני כפרים: ביר נאכעין ואום דאכ’לה. רוב היהודים עסקו בצורפות ולחלקם היו כוורות דבורים שמהן הפיקו דבש לשימוש עצמי. גם הם התגוררו בלב הקהילה המוסלמית, ובתיהם לא היו שונים מבתי המוסלמים. לא ידוע מתי התיישבו יהודים באזור דת’ינה. על פי ההשערה באו לשם 150-80 שנה קודם שעלו ארצה. מקור רובם בחבאן ובביצ’א. נוהג מקובל היה שצורפים יהודיים התיישבו קבע במקומות שונים על פי הזמנת שליטים מקומיים.