וַהְבּ אִבְּן מֻנַבִּהּ
מחכמי האסלאם הראשונים שהיה בקי בכתבי היהודים ומילא תפקיד חשוב בהעברת מסורות יהודיות אל האסלאם, בייחוד אלה הקרויות “אסראאיליאת”, והעוסקות בתולדות העם היהודי בימי קדם. נראה שנולד מוסלמי אך היה ממוצא יהודי-תימני. במשך תקופה מסוימת היה מושל צנעא. מת בסביבות שנת 730. כתב ספרים רבים הכוללים חומר יהודי, החשובים בהם ‘כתאב אלתיג’אן’ ו’כתאב אלאסראאיליאת’.