וַרְד | אעלה בתמר

וַרְד

ורד. שיח בעל עלים ופרחים ורודים וריחניים שנהגו להניחם באגרטל בשל ריחם ויופיים. כן הכינו מהם מי בושם לזילוף בימי שמחה מכלי מיוחד (“מרש אלמאורד”) ואף בישמו בהם מים לשתייה בכדים שהונחו בחלון לקירור. מי ורדים שימשו גם לריפוי דלקות עיניים ואוזניים.