הד'ימה היא חסות שניתנה, לפי המסורת, בימי מוחמד נביא האיסלאם לבני קהילת שאינן מוסלמיות (ובעיקר יהודים ונוצרים) במסגרת המדינה המוסלמית. לפי ההסכם: השליט המוסלמי מתחייב להגן על מי שנכללו בהסכם החסות ומבטיח להם הגנה על חייהם, על רכושם ועל חופש הפולחן והתנועה. כל זאת בתמורה לתשלום מס שנתי קטן וסמלי פעם בשנה. המס נקרא ג'זייה (מס גולגולת). ברבות הימים נוספו חוקי אפליה נגד מקבלי החסות כתנאי לקיום הסדר החסות. בני החסות נקראים דִ'מִּיּוּן (ד'ימים). במאות האחרונות קיבל המונח "ד'ימי" בתימן משמעות של אדם שפל ונחות במעמדו.