בתימן לא היו עטים וכלי כתיבה מודרניים, אלא השתמשו בקולמוס ודיו שהוכנו על ידי המומחים במקום. הדיו הוכנה מתמיסה המורכבת מנוזל מֵמֵס ומחומרים מוּמסים, כגון חומרי צבע. התמיסה הצלולה והצמיגה היתה עמידה בפני מים ובפני התחמצנות.
לרוב צבעה היה שחור, אך הופקה גם בצבעים שונים, אלא שהם היו אסורים בכתיבת סת"ם. התמיסה הוכנה מעפצים, שהם גידולים סרטניים שנוצרו בחלקי הצמח השונים על ידי עקיצת בעלי חיים.