גַ'מַל, סלימאן [אלג'מל] – מחכמי צנעא במאה ה-17 שהרבה לעסוק בקבלה, אך לא מילא תפקיד כלשהו בהנהגת הקהילה. עמד בראש התנועה המשיחית בתימן לאחר הגל הראשון של הפעילות השבתאית וסימל את השלב של הפיכת תימן למרכז ההתרחשות המשיחית המצופה בתכ"ז (1667). ראה עצמו בעל תפקיד מפתח בהתרחשות זו. בחול המועד פסח באותה השנה יצא עם חבר חסידיו מן השכונה היהודית בצנעא אל ארמון מושל העיר המוסלמי ודרש ממנו להעביר לו את השלטון. הוא נאסר מיד ולאחר זמן לא רב הוצא להורג בסיף. לימים נודע גם בשם 'אלאקטע', על שם קטיעת ראשו.