גַדֶיס

יישוב של יהודים בתימן, מהלך שש שעות מן העיר אב, ששימש כמרכז לקהילות הסמוכות. הכפר היה מן הגדולים באזור הדרום. במקום התגוררו כ-180 משפחות כולל הקהילות הסמוכות והן: דויד, עוזירי, בני משה, כ'לף, גבאי, שרעבי, תירם, ועוד. היו בו שלושה בתי כנסת. האחד מרכזי וגדול ובו שכן ספר תורה מקודש שנקרא "אלביצ'אני". היהודים עסקו באריגה, רקמה, צורפות וחייטות. היו גם בעלי אדמות שעיבדון ערבים. בני הקהילה עלו ארצה ב-1950 והקימו את גבעת יערים. חלקם התיישבו בגבעת עדה. גויטיין תיעד, חקר ופרסם מחקרים רבים אודות עולי גדיס. בין מנהיגיהם החשובים שפעלו במושב היה דוד דוד, שכתב על הקהילה והמושב ותולדות חייו בספר הנקרא: "דרך גאולים" וספר שירים. החוקר אפרים יעקב פרסם מחקר אודות קהילת גדס בספרו "אלגדס" – שיצא לאור ב-2020 בעריכת תום פוגל.