בְּשַׁארִי גִּילָה

נולדה בישראל. מילדותה למדה שירת הדיואן התימני בבית אביה, שעלה ארצה ב-1949. הוא שהכניסה לעולם הסגור של שירת הגברים, ומבחינה זו אין מתחרה לה בין הזמרות התימניות, אך התפרסמה גם בשירת הנשים, שירת החול התימנית, שירת לדינו ובכלל שירת ישראל.

זכתה להערכת גדולי הזמן התימני אשר צמחו בעצמם על ברכי השירה התימנית בכפרי תימן, ולביקורות נלהבות ברחבי העולם מניו דלהי ועד ניו יורק. הוציאה לאור אלבומים וקלטות, ביניהן שתיים שיש בהן ביצוע מודרני של מוסיקה תימנית. חוקרת חובבת ואספנית של הקלטות ישנות משירי תימן. זכתה לפרסים רבים וביניהם פרס שבזי לאמנות, ופרס שושנה דמארי למוסיקה.