משוררת, עורכת דין ומגשרת. נולד בכפר בוקיר שבשרעב תימן בשנת 1943 להוריה ר' ישראל וכרמלה (כרמה) קוּרֵינִי. עלתה אתם ב-17.2.1950 במסגרת מבצע עליית "על כנפי נשרים". הגיעו אל מחנה עין שמר ולמעברת אונו אשר בקרית אונו. עברו חיי צנע ועוני. כל הילדות והנעורים עברו בהתמודדות עם החיים המסורתיים של תקופת המשנה, שהוריה הביאו עמהם מתימן, לבין השאיפה לביטוי יכולותיי ושאיפותיי לחיים הולמים בתרבות הארץ.
הייתה "ילדת מעברה" ועסקה בהוראת כלכלת בית ותזונה. בזמנו היה מחסור, קושי וניכור בין תרבות הארץ "הצברית" לבין זו שהביאו איתם העולים לחיים במעברת קרית אונו: עירקים, טוניסאים, לובים, מרוקאים, ואנו התימנים – היינו מיעוט שבמיעוט, ועד יותר מיעוט – פרסים. הוותיקים בארץ קבעו לנו איך לחיות, מה ללבוש וכו'…עם משפחה וילדים עשתה הסבה להוראה כוללת, שהייתה מתגמלת נפשית, אבל לא ברמה שרציתי, ולכן פרשה ממנה. חתרה ללמוד משפטים אבל לא היתה לה תעודת בגרות. ואז לאחר מאבק למדה קורס לטוענות רבניות, ומשם בגיל בוגר למדה משפטים והוסמכה ב-בהיותה בגיל 52 כעורכת דין.
מכאן ואילך עסקה בעריכת דין ובגישור אשר מילאו את חייה בתחושה של שליחות ותיקון העולם. רק בגיל זה התחילה לכתוב שירים ועד כה פרסמה שלשוה ספרים: "חיים פשוטים" יצא לאור ב-2015, "תפילת הערער" שיצא לאור ב-2017, השלישי "כצל עובר" ב- 2021. והרביעי ממתין. שירתה לאומית ויראת שמים, השואבת מן המקורות ומתרפקת על מרושת יהודי תימן. [ילקוט 2024, טוביה סולמי].