אַלְחַרִיזִי, יהודה
משורר ומתרגם מערבית לעברית (בעיקר את כתבי הרמב”ם). חי בספרד ונפטר בסוריה ב-1225. ערך מסע נרחב בארצות המזרח והשתקע שם. חיבר תרגום בשם ‘ספר איתיאל’ למקאמות של המשורר הערבי אלחרירי ובהשפעתן כתב את ספר המקאמות המקורי שלו, תחכמוני’ (נעתק בתימן ולפחות כתב יד תימני שלם אחד נשתמר עד היום). אחד מעותקי הספר הקדיש לשמריה בן דוד, נגיד יהודי תימן. בהשפעת ספרו זה ובהשפעת ‘ספר הענק’ (שירי צימוד) שלו כתב ר’ זכריה צ’אהרי את ‘ספר המוסר’ ואת ‘ספר הענק’ שלו. כתב משיריו נקלטו בדיואן התימני.