אַבְּיַץ’, יחיא בן שלמה
רב ודיין. צנעא, תקכ”ו-תקצ”ו (1836-1766). מתקע”ח (1818) חבר בית דינו של ר’ יוסף קארה. עסק גם בתורת הקבלה ובכללי דקדוק התורה, המובאים בחלקם על ידיו ובשמו במקומות שונים. בתקצ”ג (1833) הצטרף לר’ ברוך מפינסק, שלוחו של ר’ ישראל משקלוב, במסעו לצפון-מזרח תימן בחיפושיו אחר עשרת השבטים, אולם המסע לא עלה יפה. בתקצ”ו (1836) עזב את צנעא מחמת רדיפות ועקבותיו אבדו. נראה שנפטר באותה שנה.