שִׁמְעוֹנִי דוד

משורר, 1956-1886. עלה ארצה ב-1909 והתיישב ברחובות. באידיליות שלו ('מצבה'; 'רסיסי לילה'; 'היורה'; 'לקט'; 'על הגג' ו'יובל העגלונים', שבהם תיאר את חיי החלוצים במושבות, מופיעות דמויות רבות של אנשי עבודה מבני תימן, ובמחזה 'לילה בכרם' מייצגת דמות בן תימן את הכיסופים המשיחיים ואת אהבת א"י.