אחד המקצועות החשובים והנפוצים בתימן, כיוון שהנפח ייצר כלי נשק וכלי עבודה לבעלי מלאכה אחרים ובעיקר לחקלאי: מחרשות, אתים, קרדומים, מעדרים, פטישים, גרזינים, מגלים ועוד. בסוג זה של נפחות נדרשה עבודת צוות של שני נפחים לפחות להכות בברזל המלובן, לחשלו בעודו לוהט ולהפעיל את המפוח. עבודת הנפחות היתה עבודה פיסית קשה ונעשתה בתנאים קשים. לעתים נאלץ הנפח לגור לבדו או רק עם משפחתו ביישוב ערבי, אך מלאכה חיונית זו לחקלאי המוסלמי היה רווח בצִדה. הנפח נקרא "חדאד", והוא שם משפחה נפוץ בתימן. מספר הנפחים היהודים פחת בדורות האחרונים והמלאכה עברה לידי מוסלמים. המשבר שפקד את הנפחים נבע בין היתר ממחסור בפחמי עץ בקרבת צנעא. הפחח (מְתַנִכּ), על שם חומר הגלם שהשתמש בו, פח (תַנַכִּה) נפט ריק, כוסות, מיובא שהיה נפוץ, ייצר כלים שונים: קומקומים, קערות , צלחות, כוסות, דליים, מכלים, קופסאות, משפכים ועששיות נפט. הנפח, שנדד בכפרים עם כלי עבודתו וביצע עבודה לכל דורש, התחרה בקדר.