נכתב בתאריך 10/9/2026
מורשת | זהות | תקווה לשנה חדשה
ערב ראש השנה תשפ״ז מזמין אותנו לעצור לרגע את מרוץ החיים, להביט לאחור מתוך הכרת הטוב ולשאת את עינינו קדימה בתקווה. הימים הנוראים אינם רק נקודת ציון בלוח השנה; הם זמן של חשבון נפש, של התחדשות ושל בירור השאלה מה אנו מבקשים לקחת עמנו אל השנה הבאה.
עבורנו, העוסקים בשימור מורשת יהדות תימן וקהילות המזרח, משמעותו של הזיכרון עמוקה במיוחד. מורשת איננה רק סיפורו של העבר. היא קול חי המבקש להישמע גם בהווה ולהמשיך אל העתיד.
היא ניגון התפילה שעבר מאב לבן, שירת הנשים שנישאה בין כותלי הבית, דברי החכמים, המנהגים, הלשון, הערכים, הסיפורים והכמיהה לציון – כל אלה הם חוליות בשרשרת הזהות שלנו.
דווקא בימים של התחדשות אנו נדרשים לשאול: מה נוריש לדורות הבאים? האם נדע לחבר את ילדינו ונכדינו אל האוצר הרוחני שהופקד בידינו, לא כזיכרון רחוק אלא כמקור של זהות, שייכות והשראה?
השנה החולפת הזכירה לנו עד כמה זקוקה החברה הישראלית לכוחות של אמונה, ערבות הדדית, אחדות ותקווה. אלו ערכים הטבועים עמוק במורשת קהילות ישראל, ובכוחם לחבר בין עבר לעתיד ובין אדם לאדם.
עם פתחה של השנה החדשה נישא תפילה לשלום חיילי צה״ל וכוחות הביטחון, לרפואת הפצועים, לשובם של כל אחינו לבתיהם ולימים של שלום, ביטחון ואחדות בישראל.
יהי רצון שתהא תשפ״ז שנה שבה נשמור על השורשים – ונצמיח מהם תקווה חדשה.
שנה טובה ומבורכת
שנת שלום, בריאות, בשורות טובות ותקומה.
ד״ר רחל ידיד
יו״ר ומנכ״לית
עמותת אעלה בתמר
